איזולאוצין – isoleucine

חומצת האמינו איזולאוצין isoleucine

רק אדם שתזונתו חסרת בחלבון יהיה צפוי לחסר ב- BCAA, משום שרוב המזונות שהם מקורות עשירים בחלבון מכילים גם BCAA. ומיותר לציין, כי מעטים הם האנשים בחברה מערבית אשר הדיאטה שלהם חסרת חלבון.

מקורות לחומצת האמינו איזולאוצין

מצוי רק בתוך מכלול ה-bcaa. נמצאת בעופות, דגים, שקדים, קשיו, ביצים, כבד ועדשים.

חומצת אמינו שחשובה במיוחד להתאוששות הגוף לאחר אימונים אינטנסיביים. מסייעת בווסת רמות הסוכר בדם, ליצר המוגלובין, הורמון גדילה, ואחראית על הקרשות דם טובה.

איזולאוצין ולין ולאוצין BCAA from kobiezra on Vimeo.

לאוצין – leucine

חומצת האמינו לאוצין – leucine

מקורות לחומצת האמינו לאוצין

מצוי רק בתוך מכלול ה-bcaa. לאוצין אפשר למצוא בסויה, עדשים, שעועית, חלמון ביצה, שקדים, חלב, דגים ובוטנים.

לאוצין חיונית לוויסות רמות הסוכר בגוף, ופופולארית במיוחד אצל אנשים שמעוניינים לשמור על אחוזי שומן נמוכים בגוף – ספורטאים. מסייעת להגברת האנרגיה בשרירים.

כנוטלים תוספת לאוצין, ישנו הצורך לשמור אותו באיזון עם חומצת האמינו איזולאוצין – אחת משתי חומצות אמינו מסועפת שרשרת וואלין בנוסחה של 2 מ"ג לאוצין וואלין עבור כל 1 מ"ג של איזולאוצין.

המחסור של לאוצין הינו נדיר ביותר, שכן כל מזון המכיל חלבון מכיל אותו, אך טבעונים וצמחונים ללא מקורות חלבון נאותים עלולים לסבול ממחסור בלאוצין. תסמיני היפוגליקמיה עשויים להופיע כשהדיאטה אינה מכילה די הצורך לאוצין, ועשויים ליצור סחרחורות, עייפות, כאבי ראש, עצבנות יתר, ועוד…

ואלין – valine

חומצת האמינו ואלין – valine

מקורות לחומצת האמינו ואלין

מקורות טובים הם בשר, דגנים, פטריות, סויה ובוטנים, זרעים ואגוזים.

עובדות על ולין

בחוסר של וואלין מצאו:

·פגיעה בשכבת המיאלין של עצבים במוח הקשורים לעצבוב הפנים והאוזן הפנימית כמו גם ניוון של חלקים במוח עצמו (red nuclei???)

·פגיעה במנגנון הראשי של סינטוז החלבונים בתאים.

תפקידים של חומצת האמינו ואלין

1. ריפוי פצעים

2. בניית שרירים

חומצת אמינו ולין מסייעת לתיקון תאי שריר ובכך עוזרת לגדילתם. הולין שומרת גם על מאזן חנקן תקין וחסכונית במאגרי הגלוקוז בגוף.

חומצות אמינו מסועפות שרשרת branched chain amino acid

חומצות אמינו מסועפות שרשרת bcaa) branched chain amino acid) = לאוצין, איזולאוצין וולין

פירוש המושג bcaa = חומצות אמינו עם שרשרת מפוצלת.

קבוצה זו של שלוש חומצות אמינו חיוניות לגוף בעיקר למצבי stress, להפקת אנרגיה ולחילוף חומרים של שרירים.

עובדות לגבי חומצות אמינו מסועפות שרשרת

·קיימת פעילות אנטגוניסטית בין bcaa לבין טירוזין ופנילאלנין – bcaa חוסמות את מעבר חומצות אמינו אלה דרך מחסום דם המח (bbb).

·עוברות את התהליכים המטאבוליים בשרירים ולא בכבד כמו שאר חומצות האמינו ואף עוברות שימוש חוזר בשרירים ולא מאוכסנות בכבד.

·מהוות 40% מדרישות הגוף לחומצות אמינו חיוניות.

·נחשבות לחומצות אמינו אנאבוליות (מעודדות תהליכי בנייה בגוף של חלבון).

·מנוצלות באופן ישיר ע"י שרירי השלד לייצור אנרגיה.

מינון של חומצות אמינו מסועפות שרשרת (BCAA)

המינון האופטימלי המשוער לכל אחת מהחומצות אמינו של ה-bcaa עומד על כ- 5,000 מ"ג ליום במצבים של סטרס – stress.

מרכיבי עזר חיוניים לחומצות אמינו מסועפות שרשרת

·ויטמין 6b: חיוני לפירוק ראשוני של ה-bcaa.

·ויטמין 1b, 2b, ביוטין, מגנזיום, חומצה גלוטמית.

מצבים בהם נמליץ באופן כללי על bcaa:

·מצבי stress

·כירורגיה

·טראומה פיסית

·שחמת

·זיהומים

·חום גבוה

·הרעבה

·?als (amyotrophic lateral sclerosis) – לא הוכח כי במחלת ניוון שרירים גנטית זו ניתן לטפל בעזרת bcaa למרות שמשערים שכן (במידה) וידוע כי בדמם מוצאים רמות נמוכות של bcaa.

ליזין lysine

חומצת האמינו ליזין lysine

מקורות לחומצת האמינו ליזין lysine

כמו המתיונין מצויה בכמויות זניחות בירקות, דגנים, זרעים ואגוזים.

מקורות טובים במיוחד = שמרי בירה, ודגים.

מינון לחומצת האמינו ליזין

מינון אופטימלי לחומצת האמינו ליזין מהמזון יכול להגיע עד 15 גרם ליום.

מינון תחזוקתי = 840 מ"ג (כקו תחתון).

מינון טיפולי = עד 3 גרם ליום.

עובדות על הליזין

-לשם ספיגה יעילה של חומצת האמינו ליזין דרושה רמה נאותה של ויטמין 6b.

-ארגינין הנה חומצה אמינית אנטגוניסטית לליזין (גם מתחרה על ספיגה וגם פועלת כפרו-הרפסית).

-כנראה קיים קשר ישיר בין חוסר בליזין בדם לבין איבוד מוגבר של סידן בשתן.

-עוזרת להתמודד עם רעילות של עופרת.

תפקידים של חומצת האמינו ליזין

1. משמשת כנשא של הסידן בתהליך הספיגה, הטמעה ופיזור בגוף.

2. תוצר הפירוק העיקרי של ליזין הינו acetyl coa שהינו המרכיב הראשון במעגל קרבס. בכדי שפירוק זה יקרה יש צורך בויטמינים 2b וב-3b.

3. חיוני לייצור קרניטין (יחד עם מתיונין, ויטמין c)

4. חיוני לייצור קולגן.

התוויות של ליזין

הרפס: נמצא כי שימוש בליזין אפקטיבי למניעה וטיפול בהרפס. לשיכוך הכאבים הנלוים ולקיצור זמן ההחלמה באופן משמעותי. (ויטמין c, p ואבץ) יש להדגיש כי ארגינין שהינה חומצה אמינית אנטגוניסטית לליזין מהווה גורם מעודד הרפס.

רעילות של חומצת האמינו ליזין

אמנם עד היום בדקו נושא זה רק עד מינון של 8 גרם ליום אולם כפי הנראה אין לליזין רעילות ידועה.

מתיונין methionine

חומצת האמינו מתיונין methionine

מקורות לחומצת האמינו מתיונין

מקורות טובים לחומצת האמינו מתיונין, הם: מוצרי חלב, ביצים ובשר בעיקר. מקור מצויין אחר הינם גרעיני חמניות.

מעט בירקות וקטניות (במיוחד סויה). (צמחונים לרוב ירוויחו מתוספת)

מינון של מתיונין

מינון תחזוקתי = 10 מ"ג/ק"ג (מבוגרים) 22 מ"ג/ק"ג (ילדים)

מינון טיפולי = עד 3 גרם ליום.

עובדות על חומצת האמינו מתיונין

– בדיקת רמת מתיונין בפלסמה מהווה מדד מהימן לרמת מתיונין ברקמות וליעילות הטיפול במתיונין.

-יעיל לא פחות מהתרופות האנטי-דיכאוניות amitriptyline, clomipramine[3]

-ניתן לשימוש גם בצורת dl-methionine וצורה זו נחשבת ליעילה ביותר בתחום הטיפול באלרגיות ובמצבי היסטמין גבוה אחרים.

-מכורים להרואין נוטים להיות בעלי רמות היסטמין גבוהות בדם…

תפקידים של מתיונין

1. חיוני לשמירה על טונוס וגמישות העור, רכות השיער וחוזק הציפורנים.

2. מקור חשוב של גופרית (חיונית לתקינות רקמות הגוף, עמידותן בפני מזהמים, האטת הזדקנות וייעול יצור חלבונים. הגופרית משמשת כנשאית בגוף של מינרלים חיוניים כגון סלניום ואבץ).

3. כולא מתכות כבדות chelator.

4. בצורתו הפעילה (sam) s-adenosyl-methionine חיוני המתיונין בתהליך ייצור האדרנלין מפנילאלנין.

5. תורם קבוצת methyl שערכה רב בתהליכים מטאבוליים רבים (ייצור בטאין, קרניטין, כולין, אדרנלין, מלטונין, וכו') חשוב להדגיש כי עודף בייצור קבוצות מטיל עלול להוביל לסכיזופרניה ואילו חוסר לדיכאון.

6. מקור ליצירת גלוטטיון בגוף (ע"י הפיכתו לסיסטאין).

7. מרכיב בmethionine enkephalin – ובאנדורפינים שונים שהנם מרכיבים חשובים לשיכוך כאבים.

8. חיוני לשחרור ומטבוליזם יעיל של חומצה פולית. בלי מספיק מתניונין לא תשתחרר מספיק חומצה פולית לדם או שאם כן לא בצורתה התקינה (גורם אפשרי לאלרגיות – עם היסטמין + חומצה פולית גבוהים בדם).

9. בצוררת ה-dl יעיל להפחית תופעות לוואי במערכת העצבים המרכזית של ברביטורטים (סמי שינה).

מרכיבים חיוניים נילווים לחומצת האמינו מתיונין
מגנזיום: + sam מאפשר ייצור אדרנלין מפנילאלנין.

ויטמין 6b : ללא ויטמין 6b לא נוכל להפוך את תוצר הלוואי של המתיונין הומוסיסטאין לצורתו ברת הפינוי.

התוויות לחומצת האמינו מתיונין

1. חשוב במצבי אלרגיה. (מנטרל רעילות שלך היסטמין + סידן לקטאט, אבץ ומנגן)

2, ציפורניים רכות ושבירות.

3. הרעלת מתכות. (נחושת ועופרת).

4. שפיכה מוקדמת (sam) (+סידן).

5. דיכאון כרוני. (sam) – עם היסטמין גבוה בדם.

6. מצבי סטרס ועקה – stress.

7. כנראה יעיל במניעת קונדילומה בנרתיק (יבלות)

8. -"- פפילומות (קשרים) על מיתרי הקול.

9. הקרנה בפני הקרנות (כמו כל הגופרתיות – כנראה עקב היותן מקור לגלוטטיון).

התוויות נגד חומצת האמינו מתיונין

-ישנן מקרים מתועדים של השפעה מנטלית לא רצוייה על ידי מתיונין אולם בדיקה יותר מעמיקה העלתה כי לא ניתן במקביל גם מגנזיום הנחוץ לניצול המתיונין. יש להקפיד על שילוב זה בעת מתן המתיונין. (+ ויטמין 6b)

-נקודה נוספת למחשבה: היות ותיאורית ההומוסיסטאין כגורם מרכזי בטרשת עורקים נחשבת למהימנה ביותר, מתיונין כמקור להומוסיסטאין עלול להיות תוסף בעייתי אצל מי שטרשת העורקים כבר אצלו במצב מתקדם. כמובן שזה עוד מדגיש את הצורך הבמתן מקביל של 6b בכמות מספקת.

-רעילות = רק מעל 25 גרם ליום!

טריפטופן tryptophane

חומצת אמינו טריפטופן tryptophane

מקורות לחומצת אמינו טריפטופן

בדומה לפנילאלנין אולם בכמויות קטנות יותר. בשר בקר, עופות, דגים, ביצים, גבינות, חלב, סויה, נבט חיטה.

תפקידים של חומצת אמינו טריפטופן

1. חיונית בתהליך המטבולי המוביל לייצור סרוטונין (מתווך עצבי) שתפקידיו הפוכים במידה רבה לשל הקטכולמינים, כלומר: הרגעה, הפחתת פעילות עצבית הקשורה ב-stress, חרדות, דיכאון וכדו'. להבדיל מתרופות נוגדות דיכאון הספקת הטריפטופן מאפשרת לתהליכים מרגיעים פיסיולוגיים להתקיים, ללא כפייה כימיקלית. תפקיד חשוב של הסרוטונין הינו השראת שינה.

2. ייצור ויטמין 3b (ניאצין)

3. מקור לחומצה פיקולינית: חומצה זו משמשת את הגוף כנשא של מינרלים חשובים מהמעיים אל הדם – במיוחד של אבץ.

4. עידוד ייצור הורמון גדילה

5. נמצא כי ירידה בטריפטופן מעלה את הנטייה לאלימות ולהתאבדות.

6. מרכיבים חיוניים נלווים:
זקוק לויטמין 6b בכדי לממש את התהליכים המטבוליים שלו. בחוסר 6b נקבל מרכיב בשתן הקרוי xanthurenic acid. חומצה זו הנה נגזרת של טריפטופן המופיעה בשתן רק בחוסר 6b ולכן הנה עדות אבחנתית לכך. נוכחות חומצה זו גם מצביעה לנו על בזבוז של טריפטופן.

ויטמינים 3b, c, ואבץ.

התוויות לחומצת אמינו טריפטופן

1. נדודי שינה (ללא תופעות הלוואי של תרופות לשינה – ישנוניות במשך היום או תחושה מסוממת, וזאת עקב הפעלת תהליכים פיסיולוגים של תיקון בעיית חוסר השינה וכן היות ובאופן טבעי במשך היום פעיל אנזים שתפקידיו לנטרל את השפעתו המיישנת של הטריפטופן) פעיל כנגד כל סוגי נדודי השינה ונחשב לחומר הטוב ביותר.

2. דיכאון, חרדות והתנהגות תוקפנית. טריפטופן נותן את אותן תוצאות (ואולי יותר טובות) שנותנות התרופות ה"מודרניות" פרוזאק (1989 – מעניין לא?) מבלי לשבש פעילות פיסיולוגית נורמלית (כלומר מבלי תופעות לוואי) סוג הדיכאון שבו הטריפטופן יעיל ביותר הינו הסוג העצבני (אם כי יעילותו הוכחה בכל מצבי הדיכאון פרט למצבי היסטמין גבוה – אז יותר יעיל שילוב מנגן + מתיונין)

3. מאניה: לא פחות אפקטיבי מליתיום.

4. מיגרנות: לסרוטונין תכונה של הרפיית כלי דם והרחבתם, זרימה תקינה של דם באזורים הרלוונטיים בראש מקל על המיגרנה. עוד מנגנון חשוב הינו דיכוי פנילאלנין (ע"י הטריפטופן) שמהווה גורם בעייתי במצבי מיגרנה רבים.

5. כאבים: טריפטופן עובד ישירות על מרכז דיכוי הכאב המרכזי במח (nucleus raphus magnus) פעילות מרכז זה תלוייה ברמה מספקת של טריפטופן וכן של סרוטונין המיוצר בגוף מטריפטופן.

6. תיאבון מופרז (מפחית תיאבון) – מפחית להיטות לפחמימות. חשוב להדגיש כי במקרי אנורקסיה יש לשקול כן מתן טריפטופן ביחד עם חומצות אמינו נוספות (לא לבד בכדי לא לפגוע בתיאבון) וזאת משום שמצאו אצלן רמות טריפטופן נמוכות.

7. מחלת פלאגרה (חוסר 3b).

8. סכיזופרניה. (במקרים של מיעוט היסטמין)

9. נמצא כי טריפטופן עשויה להיות יעילה לא פחות מאשר הליתיום במאניה ויותר מאשר הכלורופרומאזין…

10. אלכוהוליזם: מוצאים אצל אלכוהוליסטים לא פעם רמות נמוכות של טריפטופן.

11. פעילות גופנית: טריפטופן כנראה מעודד הרפיית שרירים ולכן מעלה עמידות לפעילות גופנית ממושכת.

12. נקודה למחשבה: נמצא כי אסטרוגן מעלה דופמין בעוד שפגורסטרון מעלה טריפטופן. ההסבר המטאבולי – אסטרוגן מעודד הפיכת טריפטופן לניאצין, פרוגסטרון (והידרוקורטיזון) מפחיתים הפיכה זו ולכן משמרים טריפטופן לטיבת מסלול הסרוטונין.

13. חוסר בטריפטופן + 6b עלול להוביל לחוסר בהורמון הגדילה וכן בהורמון פרולקטין. (כלומר מתח גורם להפחתת חלב אם!)

14. חולי לב: מצאו רמות נמוכות של טריפטופן אצל חולים אחרי התקף לב.

15. חיזוק מערכת החיסון: תפקוד חיסוני לקוי מתלווה לא פעם לרמות טריפטופן ירודות. (aids!) מסלול אחד שמסביר פעולה חשובה זו הינו היות הטריפטופן מרכיב חיוני לייצור הורמון הגדילה (חיוני לתפקוד חיסוני תקין)

16. אפילפסיה: יעיל ביותר – חשוב לציין כי טגרטול (תרופה נפוצה) מעלה את רמת הטריפטופן.

17. כנראה גורם חשוב בהאטת ההזדקנות.

18. כאבים (שיניים, סרטן וכו'): חומר גלם חיוני לתפקוד אופטימלי של מרכז דיכוי הכאב במוח (nucleus raphus magnus) (במיוחד עם תפריט של חלבון ושומן ועתיר פחמימות)

19. פלאגרה: בעיקר מופיעה היום אצל ילדים או אצל מבוגרים על תפריט לא מספק (למשל אם הוא עשיר מדי בתירס שעשיר בלאוצין (גורמת להפרשה מוגברת של טריפטופן דרך השתן)) (בעצם מדובר במחלת חוסר ב3-b והיות ולגוף האנושי יש היכולת להפוך טריפטופן לויטמין 3-b הרי שפלאגרה מחייבת חוסר בשניהם.

20. נמצא קשר בין סרוטונין נמוך לבין נטייה מוגברת להתאבדות.

21. ויטמין ndown syndrome: (+6b) משפיע על הבשלות החברתית.

22. אי-ספיקת כליות: מונעת התדרדרות המצב (יתכן על רקע הורדה מסוימת של לחץ דם)

23. תסמונת טרום מחזור pms (כל התופעות)

התוויות נגד לחומצת אמינו טריפטופן

1. אנשים שנוטלים חוסמי mao

2. היות וטריפטופן מפחית לחץ דם גם במצב נורמלי יש לשים לב במתן טריפטופן לחולי תת-לחץ דם.

מינון לחומצת אמינו טריפטופן

יש מטופלים אשר נטלו עד 15 גרם ליום.

המקורות במזון ולדאוג לתפריט עשיר במקורות לטריפטופן לפי הצורך. אינני מתכוון להימנע מלהזכיר שילובים המכילים טריפטופן אולם מטבע הדברים נכון להיום לא ניתן יהיה לשלב מרכיב זה כקפסולה ויש להסתפק בלית ברירה בתפריט מועשר.

ויטמין 3b גורם לפחות פירוק טריפטופן במסלול מטבולי זה ולשימוש בו במסלולים חיוניים אחרים.

פנילאלנין phenylalanine

חומצת אמינו פנילאלנין phenylalanine

מקורות לחומצת אמינו פניל-אלנין

בשר בקר, עוף, דגים, ביצים, גבינת קוטג' וחלב, סויה, נבט חיטה.

מינון של חומצת אמינו פניל אלנין

rda = ככלל לא קיים עבור חומצות אמינו. ישנן המלצות של ה-fda אולם הן מתייחסות במקרה שלנו אל פנילאלנין וטירוזין כאל יחידה אחת שממנה אנו אמורים לצרוך (במזון) כ16- מ"ג/ק"ג משקל גוף (כגרם ליום).

מינון תחזוקתי = רצוי לצרוך במזון בין 5 ל- 8 גרם ליום.

מינון טיפולי = עד 6 גרם ליום (2-3 גרם ליום בד"כ מספקים)

תופעות לוואי של חומצת אמינו פניל אלנין

תופעות לוואי כגון: כאבי ראש עלולים להופיע כבר במינון של כ- 4 גרם ליום. אך יש לציין כי ישנם מטופלים שצרכו כ- 15 גרם ליום ללא תופעות לוואי.

מרכיבים נוספים החיוניים לחילוף חומרים תקין של פנילאלנין הנם: ברזל, ניאצין, 6b, נחושת, ויטמין c.

תפקידים של חומצת אמינו פניל אלנין

מרכיב בהורמון אינסולין.

מרכיב בקולגן ובאלסטין (רקמת חיבור – עור, סחוסים ועוד).

מרכיב באנזימים שונים.

מקור לקטכולמינים (מוליכים עצביים neurotransmitters) [בעיקר במוח] אשר בהפרשתם מעודדים ערנות, מצב רוח מרומם וחיובי וכן חיוניים לתגובת הגוף למתח fight or flight. הידועים ביניהם הנם האדרנלין והנור-אדרנלין (+l-dopa, פניל-אתילמין ועוד).

כל עוד שהתהליך המטבולי הזה תקין ההתמודדות עם סטרס יעילה אולם באם יחסר פנילאלנין או שהתהליך ייפגם יהפוך כל מקור של סטרס למקור של חרדות, דיכאון וכן מחלות פיסיולוגיות שונות. בהתחשב בכמות הסטרס בחיי היום יום שלנו ברור לנו כמה חומצת אמינו זו חשובה.

מרכיב בתרופות הפסיכו-טרופיות (מסקלין, מורפיום, קודאין ופפוורין)

מקור לטירוזין: בעזרת האנזים phenylalanine-hydroxylase. זוהי חומצת אמינו המרכיבה את הורמון התריס טירוקסין. (מסלול מטבולי זה משתבש אצל חולי pku) טיפול בפנילאלנין מעלה את רמות הטירוזין בדם באופן יותר יעיל מאשר הוא מעלה את רמות הפנילאלנין בדם.

עירור המעיים לייצור cck) cholecystokinin) הורמון שתפקידו לבשר למוח כי אכלנו מספיק = שובע.

מצוי בשפע בנוזל חוט השידרה – csf, ברקמת המוח ופחות בשרירים. במוח לא נמצא פנילאלנין בצורתו החופשייה אולם הוא נוטל חלק בשפע חלבונים מוחיים.

התוויות לחומצת אמינו פנילאלנין

1. שיכוך כאבים (יעילה יותר בצורת ה-dlpa, הצורה הנ"ל די,אל,פנילאלנין הינה חצי סינתטית).

2. מצבי דחק, לחץ – stress.

3. דיכאון: אצל 10% מן המדוכאים מצאו רמות נמוכות בדם של פנילאלנין אולם מעבר לכך הוא יעיל בשל המרתו לטירוזין.

4. תסמונת קדם וסתית (Premenstrual Syndrome – PMS) או לחץ קדם-וסתי (Premenstrual Tension) המצב מתאר אוסף תסמינים גופניים, ופסיכולוגים הקשורים לווסת הנשית.

5. לגיל המעבר – במישור הרגשי.

6. שיפור יכולת למידה.

7. לחץ דם נמוך (הגברת אדרנלין) {בעיקר עם טיפול המשלב את חומצת האמינו טירוזין}.

8. משקל יתר (בעזרת מנגנון ה-cck + עירור בלוטת התריס לחילוף חומרים מוגבר ושריפת שומנים).

התוויות נגד עם חומצת האמינו פניל אלנין

1. פנילקטונוריה (Phenylketonuria, בקיצור: PKU) במחלה תורשתית הנ"ל נגרמת כתוצאה מגן פגום שגורם לייצור אנזים פנילאלנין הידרוקסילאז פגום וכתוצאה מכך הצטברות כמויות גדולות של פנילאלנין בגוף ומחסור בטירוזין – דבר הגורם, בהיעדר טיפול, לירידה בכושר קוגניטיבי עד כדי פיגור שכלי, אפילפסיה ולעתים אוטיזם‏ כבר מגיל צעיר.

חולי pku) phenylketonurics) פנילקטונאוריה: חסרים את האנזים שהופך פנילאלנין לטירוזין = חוסר בטירוזין (לא תמיד) ועקב כך חוסר בהורמון התריס (וכן בקטכולמינים) וכן עודף של פנילאלנין בדם. עוד נמצא בד"כ חוסר טריפטופן עקב תחרות מטבולית עם הפנילאלנין שבעודף. עוד מרכיב שחולי pku זקוקים ליותר ממנו הוא 6b. [תמונת המחלה: השמנה, עייפות, צמיחה מואטת, עוויתות, רעד, היפראקטיביות, בעיות עור שונות וירידה בפעילות החיסונית ובאם המצב לא מטופל – פיגור שכלי מהסוג הכי קשה (iq סביב ה20-)]

2. מטופלים על תרופות חוסמות mao: חוסמי mao הנם מרכיבים תרופתיים שניתנים בכדי לחסום אנזים שתפקידו לסיים את חיי הנוירוטרנזמיטורים המעוררים (קטכולמינים וסרוטונין). משמעות פעילות זו העלאת רמת מרכיבים אלו במוח ושיפור מצב הרוח (אנטי דיכאוני במילים אחרות). מתן אבני בניין לנוירוטרנזמיטורים אלו (פנילאלנין, טירוזין וטריפטופן) בכמות מוגדלת תעודד פעילות מופרזת שלהם שעלולה לגרור לתופעות פסיכיות של יתר עירור או במילים אחרות להגדיל את אפקט התרופות. עוד סכנה קיימת לתגובה אקוטית של עלייה בלחץ דם עקב שילוב זה. ישנן שתי אפשרויות – או לא לתת חומצות אמינו אלה למי שנוטל חוסמי mao או לעודד דו-שיח עם הרופא המטפל בשאיפה לנסות דווקא את חומצות האמינו הנ"ל במקום התרופות.

3. בעלי יתר לחץ דם (עקב הגברת ההורמון אדרנלין) – באם מוצאים צורך לתת לבעלי יתר לחץ דם חומצה אמינית זו (או dlpa או טירוזין) יש לעקוב באופן שוטף אחר מצב לחץ הדם.

4. לחולים בשחמת הכבד עדיף לתת תפריט דל בחומצת אמינו פנילאלנין (ניתן להוסיף bcaa שנמצאות בחוסר במצבים אלו ומעודדים הפחתת פנילאלנין וטירוזין – שאף הוא בעודף בד"כ).

5. מיגרנות: נמצא כי אצל הסובלים ממיגרנות ישנה רמה גבוהה של פנילאלנין בדם. (בעבר נתנו טריפטופן בכדי לעזור להם – וביעילות רבה)

6. יש חוקרים הטוענים כי פנילאלנים מעודדת סרטן (נחוצה יותר למספר סוגי תאים סרטניים מאשר לרקמות בריאות) ויש הממליצים על תפריט דל פנילאלנין כטיפול בסוגי סרטן אלה. (בעיקר מלנומות וסוגי אדנו-קרצינומות).

הארות:
·אספרטיים – ממתיק מלאכותי המיוצר משילוב של פנילאלנין וחומצה אספרטית מהווה מקור פוטנציאלי של שני המרכיבים. בעיקר חשוב לדעתנו להדגיש עובדה זו בכדי להזהיר את חולי pku משום שלא ברור עד כמה צורה מלאכותית ולא יציבה זו בריאה לאדם. (עשוי לגרום לשינויים במצב הרוח וכאבי למשל) לא מומלץ לשימוש – במיוחד לא לנשים בהריון. במיוחד בעייתי כנראה במזון מחומם היות והמולקולות עוברות שינוי עם השלכות לא ידועות.

·רוב חומצות האמינו ניתנות לשימוש בגוף רק בצורתן הטבעית l (מתייחס לאורינטציה שמאלית במרחב של המולקולות). ישנן שתיים שהן יוצאות דופן – פנילאלנין ומתיונין – לאדם יש אנזימים בכבד היכולים להמיר את שתיהן לצורתן הטבעית (מ-d ל-l)

אינטראקציות עם פניל אלנין

·קפאין מפחית את רמות הפנילאלנין בדם.

·אכילת פחמימות ושומנים גורמת לעלייה ברמת הפנילאלנין בדם (ולירידה של bcaa).

חומצות אמינו לטיפול במחלות

חומצות אמינו לטיפול במחלות שונות

חומצות אמינו (amino acid) הן תרכובות אורגניות המהוות את יחידות המבנה הבסיסיות של חלבונים.

קיימות עשרים חומצות אמיניות בטבע.
המבנה שלה מתחלק לשלושה חלקים: האחד חומצה קרבוכסילית (cooh), השני אמיני (nh2) והאחרון שייר פחממני שמסומן באות r.
בדיקות לזיהוי חוסרים או צרכים מיוחדים.
בדיקת שתן של 24 שעות.
בבדיקה זו משווים את רמת חומצות האמינו בשתן המטופל עם חתך "ממוצע" (סטטיסטי) המאפשר קבלת הערכת מצב של חומצות האמינו השונות בגוף וכן מצב התהליכים המטאבוליים הנלווים.

הבדיקה מבוצעת באמצעות hplc – high pressure liquid chromatography (כרומטוגרפיה נוזלית בלחץ)

amino revolution pg. 20 – לייצר שקף החומצות אמינו החיוניות…